שטח משותף

הצילום מרבה לעסוק בשטח הציבורי ובשטח הפרטי. לעתים קרובות ההבחנה בין החוץ לפנים, בין רשות הרבים לרשות היחיד, יוצרת הבחנה בין מבט קונקרטי למבט סוגסטיבי. אבל מה בדבר המרחב שביניהם, שטח ההפקר, התחום המפורז?

פרנס לבה-נדב משוטטת במעברים שבין הרחוב והבית, בין הבנאלי והפואטי. סדרת צילומיה "שטח משותף" היא פרויקט צילומי מתמשך מסוף שנות השמונים ועד היום.
מתוך ההליכה היומיומית, שהיא מן ההכרח, מתגלים לעיניה רכיבי השטח המשותף – המבואה, חדר המדרגות, והחצר שבחזית הבניינים הבורגניים במרכז תל-אביב. בצילומיה חוברת האורבניוּת התל-אביבית-הישראלית לארכיטקטורה אירופאית המנוכרת לנוף המקומי.
בשטח המשותף של הבתים נעדרים הדיירים. במרחב הריק הזה נפגשים העבר עם העל-זמני, הארצי עם הרוחני.

קטע מתוך הטקסט המלווה את התערוכה, אתי שוורץ ונועה בן-נון מלמד על התערוכה של פראנס לבה-נדה שטח משותף.