אין כלום מאחורי האופק

כאלכימאית יוצרת פראנס לבה-נדב מטמורפוזות במצבי חומר וחלל דרך פרקטיקות צילום שונות. בעולם סגור משלה, היא פורשת מרחב חסר גבולות על שולחן הפורמייקה בסטודיו שלה, שאת קו האופק שלו חוסם הקיר שמאחוריו. בטריטוריה המצומצמת הזו היא בוראת נופים קסומים שוממים, תלושים ורופפים. באמצעות צמחים, חול, וחומרים נוספים שהיא מוצאת בדרכה, היא מתעתעת בתפיסת קנה המידה ומנכיחה אַל-מקום שהוא בו זמנית – מיניאטורי ורחב ידיים, מוכר וזר, ואין בו סימני חיים אנושיים. בשתי עבודות נוספות היא ממיסה באמצעות האור, בשעות שונות של היום, זכוכית של חלון שפונה לשום מקום, והופכת אותה מארטיפקט מלאכותי לחומר אורגני. בפעולות מנוגדות אלו, של בנייה יש מאין ופירוק הקיים, נוצר עולם ארעי, פואטי, עולם של קץ הימים, שרידים של מה שהותירה הרוח ומה שהשמש התיכה, עולם שאין בו כלום מאחורי האופק.
אוצרת: נועה בן-נון מלמד
לחצו כאן לקריאת מאמר מעיתון הארץ על התערוכה
לחצו כאן לצפייה בצילום ווידאו של התערוכה