תצלומים אלה אינם רק תיעוד של מקומות מסוימים, המסמלים ציוני דרך בהיסטוריה של מלחמות ישראל, אלא גם עדות למרחבים שדוֹמיני ולבה-נדב עברו במהלך נסיעתן בדרכים ראשיות ובדרכים צדדיות כדי להגיע למקומות אלה. משום כך, אוסף התצלומים הזה בעיקרו עוקב אחר תולדות גיבורים לאומיים וקרבות מפורסמים, ובכך גורם לנו לתהות לאיזה סוג מסע אנחנו מוזמנים בספר הזה: בעידן שבו קוראים תיגר על הזיכרון, האם הפרויקט הזה מנציח את הגישה המימסדית וההגמונית המנסה לייצר קו אחיד ורציף של זיכרון לאומי המאשש את קיומו על חשבון הזיכרון של עם אחר; או האם הפרויקט מצליח להיות ביקורתי ואירוני, ובכך להטיל ספק ביכולת של אנדרטאות להקנות לנו את התחושה ששאלת הזיכרון אחידה לחברה כולה? הפרויקט הזה מציג שאלות לא פשוטות לגבי הקשר בין זיכרון והיסטוריה, זיכרון ושיכחה, ואמנות ופוליטיקה."
